פיטורים
הפסקת עבודה עקב החלטת המעסיק – כלומר פיטורים – נתפשת במקרים רבים לא רק כפגיעה כלכלית אלא גם כפגיעה רגשית, שגורמת לעובד לרצות לעזוב בהקדם האפשרי ולפעמים אף לוותר על חלק מהזכויות המגיעות לו ובעיקר על הפיצוי בגין הפסקת העבודה.
מומלץ בחום לכל העובדים להיות מודעים לזכויותיהם ולפעול למימושן בכל מצב, גם אם נדרשת לשם כך התנהלות משפטית בסיוע עורך דין. חשוב לציין כי פיצויים בגין הפסקת עבודה נחשבים לזכות קוגנטית – כלומר כזו שגם אם העובד הסכים לוותר עליה בחוזה עבודה חתום, היא עדיין בתוקף ובית המשפט יפסוק לזכותו.
באילו מקרים ישנה זכאות לפיצויי פיטורים?
כל אדם שפוטר מעבודתו לאחר שעבד בה במשך שנה לפחות (או לחילופין במשך 2 עונות כשמדובר בתעסוקה עונתית) זכאי לפיצויים.
גם מי שעבודתו הופסקה עקב פשיטת רגל של המעסיק או אפילו פטירתו זכאי לפיצויים.
במקרים מסוימים יש לשלם פיצויי פיטורים גם לאדם שהתפטר: כשההתפטרות נובעת ממחלה, משינוי מקום מגורים לאחר חתונה, מהרעה של ממש בתנאי העבודה, עקב התגייסות לשירות בתי הסוהר או למשטרה, כשהסיבה היא רצון לטפל בתינוק בן 9 חודשים או פחות, ועוד.
במקרים שבהם העובד נפטר יקבלו שאריו את הפיצויים.
כיצד מחשבים את הפיצויים?
הפיצויים להם זכאי העובד שפוטר מתפקידו (או כאמור התפטר בנסיבות מסוימות) נקבעים על סמך שכרו, כולל כל המרכיבים הקבועים (תוספת ותק, תוספות מחלקתיות, בונוסים על מכירות ועוד, לא כולל שעות נוספות).
באופן עקרוני הפיצוי לעובדים במשכורת חודשית הוא מכפלה של המשכורת האחרונה במספר שנות העבודה, ואילו עבור עובדים ששכרם נקבע עפ"י תפוקתם הבסיס הוא ממוצע המשכורות בשנה האחרונה לעבודתם (ואת ממוצע זה כופלים במספר שנות העבודה).
אם חלו שינויים משמעותיים בשכרו של העובד, יש להתייחס לכך במסגרת חישוב פיצויי פיטורים.
מהו מועד התשלום עפ"י החוק?
לפי החוק, יש לשלם את הפיצויים בגין הפסקת העבודה ביום שבו הסתיימו יחסי העובד עם המעביד, אלא אם כן ישנו הסכם קיבוצי שבו רשום מועד אחר.
איחור של יותר משבועיים כבר נחשב להלנת פיצויים, ואם העיכוב נמשך למעלה מחודש על המעסיק חלה החובה להצמיד את התשלום למדד וכן ישנה תוספת בשיעור 20% על כל חודש עיכוב. הלנת פיצויי פיטורין היא עילה לתביעות רבות כנגד מעסיקים.
