איך להתגונן בפני הוצאת דיבה?

הוצאת דיבה – או כפי שהיא מוגדרת על-ידי החוק, לשון הרע – עלולה לגרום לפגיעה של ממש בכל אדם, ארגון או עסק. חוק איסור לשון הרע מקנה לכל מי שחש עצמו נפגע מדיבה להתגונן ואף לזכות בפיצוי, ולשם כך ההמלצה החשובה ביותר היא להיעזר בשירותיו של עורך דין המתמחה בתחום ספציפי זה.

האיזון בין איסור לשון הרע לבין חופש הביטוי

כשאדם מואשם כי הוציא דיבתו של אדם אחר, לרוב ההגנה שבה ינקוט היא חופש הביטוי. ואכן, גם חוק איסור לשון הרע מבוסס על הצורך במציאת האיזון המדויק בין חופש הביטוי מצד אחד לבין זכותו של אדם לשם טוב מצד שני.

על-מנת שאמירה מסוימת (בין אם בעל פה ובין אם בכתב) תיחשב כלשון הרע, נדרשים להתקיים שני תנאים גם יחד: התנאי הראשון הוא שההתבטאות עלולה לבזות אדם או להשפיל אותו עקב מוצא, דת, מגדר, העדפות מיניות, מעשים שמיוחסים לו ועוד. גם התבטאות שעלולה לפגוע בעיסוקו של אדם או בבית עסק עשויה להיחשב על-ידי בית המשפט כהוצאתה של דיבה. התנאי השני נוגע לאופן הפרסום – רק אם ההתבטאות עשויה הייתה להגיע לאוזניו או עיניו של אדם אחר (שאינו מושא הפרסום) מדובר בלשון הרע.

אם מתקיימים שני התנאים, רשאי מי שמרגיש כי נפגע עקב הוצאת דיבה להגיש תביעה אזרחית לבית המשפט. במקרים מסוימים לשון הרע היא גם עבירה פלילית, וכשכך הדבר העונש עשוי להיות גם מאסר בפועל של עד שנה.

מהו הפיצוי המקסימלי בגין הוצאת דיבה?

במקרים שבהם מוגשת תביעה אזרחית בעקבות לשון הרע, אם בית המשפט מחליט כי אכן הוצאה דיבתו של מגיש התביעה הוא רשאי לפסוק פיצויים בסכום של עד 50,000 ₪ – גם מבלי שמגיש התביעה, בין אם מדובר באדם פרטי ובין אם בבית עסק, ארגון וכו', יידרש להוכיח כי נגרם לו נזק ספציפי.

במידה והוכחה בבית המשפט גם כוונה לפגוע, הפיצוי המקסימלי הוא עד 100,000 ₪.

יחד עם זאת, למרות היעדר הצורך להוכיח כי אכן נגרם נזק ולמרות שגם אין חובה להוכיח כוונה, בתי המשפט לא ממהרים להגדיר פרסומים כלשון הרע, וזאת כאמור עקב הרצון להגן גם על חופש הביטוי. בהתאם חשוב לפנות אל עורך דין מומחה בתחום של הוצאת דיבה.